העברה בין-דורית
על המאמר: רוחות רפאים בחדר הילדים
ההרצאה הבאה סוקרת את הנקודה העיקרית במאמר "רוחות רפאים בחדר הילדים" (Ghosts in the Nursery) שנכתב בשנת 1974 ע"י סלמה פרייברג, עדנה אדלסון וויואן שפירו, ואת הקשר בין הנקודה הזאת לבין הנושא של "קיימות פסיכולוגית" (Psychological Sustainability).
ההרצאה מדגישה את הנושא של העברה בין-דורית וממקדת כיצד עיבוד רגשי של הורה תורם לבריאות הנפשית של ילדיו.
*תיקון טעות – במאמר שמה של התינוקת הוא מרי ולא אן כפי שאני מזכיר בהרצאה
אני מצרף את הפיסקה האחרונה והמסכמת של המאמר:
"המפתח לסיפור הרוחות מונח בגורל הרגשות בילדות. ההנחה היא כי מגע עם כאבי הילדות הופך לגורם רב עוצמה במניעת החזרה על הורות מכאיבה, ואילו הדחקה ובידוד של רגשות מכאיבים מספקים את הדרישות הפסיכולוגיות להזדהות עם הבוגדים והתוקפים. המסתורין הלא פתור הוא מדוע, תחת תנאים קיצוניים בילדות המוקדמת, יש ילדים שמסוגלים להחזיק את תחושת הכאב חי ולא עושים ברית עם התוקף. הם מסוגלים להגן על האגו מפני הסכנה הבלתי נסבלת ועדיין שומרים על החוויה של החרדה במודעות. התקווה במרכז לבחון בעיות אלו בעתיד.
התיאוריה המוצגת כאן, גם אם איננה שלמה, יש לה השלכות לטיפול בהורים ובילדים במשפחות בהן הרוחות מעברם של ההורים השתלטו על הקשר. בכל מקרה בו ההורה חווה מחדש ונזכר בחרדה ובסבל של הילדות, הרוחות עזבו, וההורה הפוגע הפך למגן על הילד מפני העבר הקונפליקטואלי"