בודהיזם

השקפתי הבודהיסטית ניזונה בעיקר מתרגול מדיטציה וממפגש עם מורים. כמו כן הושפעתי מספרות בנושא ומהאזנה להרצאות רבות.

המילה "בודהיזם" אינה מייצגת עבורי דת, אוסף של כתבים פילוסופיים וגם לא מורשת היסטורית המכתיבה דרך-חיים מסוימת. אני רואה את הבודהיזם כישות חיה ועירנית ששואפת לתמוך באפשרות של האדם לממש את הגירסא האנושית ביותר של עצמו בתוך החיים עצמם.

בהקשר שכזה לא קל לכתוב על בודהיזם. איך אפשר לתאר במילים משהו שהוא אמיתי וחי? המשמעות שבו יכולה להחוות רק דרך מגע בלתי אמצעי, כמו למשל דרך פגישה עם מורה, או דרך תרגול מתמשך של מדיטציה. זאת אולי אחת הסיבות שמורים בודהיסטים רבים דוגלים בשתיקה ובתרגול קבוע ושמים פחות דגש על הרצאות ודיונים אינטלקטואלים.

אני חש שהדרך הבודהיסטית קרובה מאוד למושג "העצמי האמיתי" שטבע וויניקוט, כמו גם לרעיון של בריאות נפשית. אני מאמין שהדרך הבודהיסטית אמורה לקרב את האדם לביטוי אותנטי של עצמו ולא להשתלט על דרכי חשיבתו והוויתו. לדעתי, ככל שאדם מתקרב אל עצמו הדרך "הבודהיסטית" נהיית פחות רלוונטית ויותר מעניינת נהיית הדרך שלו עצמו. "בודהיזם" היא בסופו של דבר רק מילה.

החוויה שלי היא שכלי שהתרגול והמחשבה הבודהיסטים יכולים לעזור לאדם לשקם ולטפח בתוך עצמו "מנגנונים", או "כלים נפשיים" שיאפשרו לו להיות הוא עצמו. לכן, אני חושב שכלי התרגול והפילוסופיה הבודהיסטיים רלוונטיים רק במידה שהם רלוונטיים עבור המתרגל הספציפי, ובנקודת זמן ספציפית אכן תורמים להתפתחותו. הכלים והתאוריות אינם רלוונטיים בפני עצמם. מבחינתי כל דבר שתומך בבריאות נפשית של אדם ספציפי בנקודת זמן ספציפית יכול להיקרא בודהיסטי. כל דבר שאינו תומך בכך, לדעתי אינו יכול להיקרא בודהיסטי.

אולי ניתן לומר, שהבודהיזם מנסה לעשות את הבלתי אפשרי: להוות אסופה של רעיונות וכלים אוניברסליים, אבל כאלה שבתוך המפגש עם המתרגל מקבלים צביון אישי ותומכים בהגשמת פוטנציאל החיים שלו.

הבנתי היא, שזוהי דרך שעוזרת לאדם להיות במגע כמה שיותר עמוק עם עצמו ועם המציאות בהווה. מגע שאט אט מאפשר לו לאמץ את עצמו אל עצמו ולחיות את חייו. הדרך הבודהיסטית כרוכה באופן הדוק לניסיון למצוא איזון נפשי, אנושיות ומימוש בתוך מציאות משתנה-תדיר.

האינטרנט מאפשר כיום גישה לכמויות אדירות של מפגש עם מורים בני זמננו. ההרצאות של מורים ומורות אלו, שנקראות גם "שיחות דהרמה", זמינות דרך הרבה מקורות. בהמשך אפרט חלק מהמקורות שהשפיעו עלי באופן אישי.

ראיית העולם הבודהיסטית השאירה בי חותם עמוק ומשפיעה על הדרך בה אני עובד.
פיתוח קשב גופני-נפשי שהוא עירני ופתוח לרגע ההווה (Mindfulness) במשך למעלה מ- 15 שנים, הינו אחד התרגולים הבודהיסטים שחלחלו בצורה העמוקה ביותר להתנהלותי הטיפולית.

http://www.audiodharma.org הוא אתר המכיל כמות אדירה של שיחות דהרמה באנגלית ממיטב המורים הבודהיסטים האמריקאים. אתם מוזמנים למצוא את המורה ואת ההרצאה האהובים עליכם. אשמח לשמוע על פנינים.

אחד המורים האהובים עלי באתר הוא Paul Haller – שכיום מכהן כראש מרכז הזן בסן-פרנסיסקו (SFZC). את פול זכיתי לראות מרצה באופן אישי במרכז והוא אף הקדיש לי מספר דקות מלאות השראה מזמנו. ההרצאות שלו באתר הן מהיפות ביותר ששמעתי. לטעמי הן מלמדות בו זמנית גם את הדהרמה (הדרך הבודהיסטית/האמת) וגם כיצד להיות מורה. לדף ההרצאות שלו ניתן להגיע דרך הקישור הבא:http://www.audiodharma.org/talks/PaulHaller.html ההרצאה שנושאת את השם Engaging Life Fully מומלצת בחום יתר. כדאי להאזין מספר פעמים.

עוד הרצאה יוצאת דופן מהאתר שנקראת Being Present ניתן למצוא בקישור: http://www.audiodharma.org/talks/AjahnThaniya.html יופי צרוף.

כתיבה זנית חזקה מאת ג"ון דיידו לורי: http://mro.org/zmm/teachings/discourses.php