קרלוס קסטנדה (דון חואן)

קרלוס קסטנדה כתב מספר ספרים על פגישתו עם שאמאן אינדיאני, ספק אמיתי, ספק דמיוני, בשם דון חואן. ספרים אלה עוסקים בצורה מבריקה בתודעה האנושית וביכולות הגלומות בה באופן שקשה להסבירו. בזמן קריאתם לעיתים ניתן לחוש באופן אינטואיטיבי כי הם מוסרים אמת עמוקה. עם זאת, בזמן הקריאה וגם לאחריה יש קושי לתמלל שוב את אותה האמת אפילו בינך לבין עצמך. בהקשר דומה דון חואן אומר לקרלוס קסטנדה "אם תנסה להיות צופה באינסוף במקום קורא האינסוף, לא תצליח לתאר את מה שאתה רואה, ולבסוף תמלמל דברים חסרי פשר, ולא תוכל עוד לנסח את מה שאתה עד לו… בכל אופן האינסוף הוא הבוחר. הלוחם-הנודד פשוט מקבל עליו את הבחירה… אל תחוש שההתרחשות מכריעה אותך, משום שאתה לא מסוגל לתאר אותה. זו התרחשות שמעבר לתחביר השפה שלנו."

דון חואן לוקח לו לחניך את קרלוס קסטנדה (ואת קוראי ספריו) ומכניס אותם לדרך הלוחמים-הנודדים. חלק גדול מהספרים עוסק באותה דרך חיים אותה מאמץ לוחם-נודד השואף להיות נקי-מרבב.

מתוך גב הכריכה של הספר "האש שבפנים": "בהאש שבפנים מתחיל קסטנדה לספר על אודות התורה המופלאה שלימדהו דון חואן החמקמק, הלגלגן כלשהו, המפחיד לעיתים, תורה שבזכותה היה מסוגל לנתר ממרומי ההר השטוח אל תוך התהום… כל אחד מספריו של קסטנדה כמוהו כפרץ אור מבהיק ומסנוור אל תוך נבכי צפונותינו העמוקות ביותר, כמין הארה פתאומית, הבזק ברק על מדבר בעת לילה, המגלה לנו עולם שהוא בעת ובעונה אחת זר ומוכר מאוד – נוף חלומותינו".

אחד הציטוטים האהובים עלי לקוח מתוך הספר "הטבעת השניה של העצמה" (עמ" 182):

"אין שום חשיבות למה שאומר מישהו, או עושה", אמר. "אתה עצמך חייב להיות חסר-דופי. המאבק נטוש תמיד פה, בתוך חזה זה." והוא נגע בחזי בעדינות.

אני מצרף מספר ציטוטים נוספים מתוך ספריו, בעיקר כאלה הנוגעים למשמעות של היות לוחם רוחני:

"הדבר הקשה ביותר בעולם הוא להקנות לעצמך הלך רוח של לוחם. זה חסר שימוש להיות עצוב, להתלונן, לחוש שיש לכך הצדקה ולהאמין שמישהו אחר תמיד עושה לנו משהו. אף אחד לא עושה שום דבר לאף אחד אחד, ובמיוחד לא ללוחם."

"אף אחד לא נולד לוחם. בדיוק באותו מובן אף אחד לא נולד אדם רגיל. אנחנו הופכים את עצמנו לזה או לזה… זהו מאבק תמידי שימשך עד הרגע האחרון בחיינו."

"מהי אמנות העקיבה (אמנות של לוחם)? צייד פשוט צד. מי שעוקב (לוחם), עוקב אחר כל דבר, כולל אחר עצמו. עוקב נקי מרבב יכול להפוך כל דבר לטרף. אנחנו אפילו יכולים לעקוב אחר החולשות שלנו. אנחנו עושים זאת באותה צורה בה אנו עוקבים אחרי טרף. אתה מבין את הרוטינות שלך עד שאתה מכיר את כל הליכי העשייה הקשורים לחולשה שלך ואז אתה אוסף אותן כמו ארנבות לתוך כלוב. כל הרגל, הוא במהותו, עשיה, ועשייה צריכה את כל המרכיבים שלה בכדי לתפקד. אם חלקים מסוימים חסרים, העשייה מתפרקת."