מתי ליבליך, ממקימי ומרכזי התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס, היחידה ללימודי המשך ביה"ס לעבודה סוציאלית, בר אילן והמרכז לחינוך קשוב ואכפתי. מתי ערכה וכתבה חלק מפרקי הספר, רב המכר, מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו.
ציפי הכטלינגר, ביבליותרפיסטית ומטפלת בטבע, מדריכה במסגרת מתיא הרצליה שרונים ובמסגרת פרטית.
רונן קובלסקי, פסיכולוג קליני בכיר, מדריך בטיפול ובאבחון, ראש המכון לפסיכותרפיה בתיאטרון פלייבק, חבר במכון לאנליזה קבוצתית, מרצה ומדריך במכללה האקדמית לחברה ואומנויות, במרכז ויניקוט ובמכון מגיד לפסיכותרפיה- האוניברסיטה העברית.
אי ידיעה, אמת וביון
'אמת' ו'אי-ידיעה' – הביטויים החזקים האלה – עומדים בבסיס החקירה, העבודה ואולי גם האישיות של ביון.
בשיעור הראשון, שמהווה גם הקדמה לקורס, אנו מנסים לעמוד על הקשר בין 'אמת' ל'אי-ידיעה' בחשיבתו של ביון, ועל הקשר בינם לבין אישיותו. בנוסף, נתייחס לפרדוקס המרכזי הקשור לידיעה ואי-ידיעה. פרדוקסים ילוו אותנו גם בהמשך הקורס.
ללא זיכרון ותשוקה
סביר להניח שההמלצה של ביון הקשורה לשהיית המטפל בחדר הטיפולים 'ללא זיכרון ותשוקה' הינה האמירה המצוטטת ביותר שלו. במקומות נוספים הוא אפילו כותב "ללא זיכרון, ללא תשוקה, ללא הבנה וללא חישה"!!?. למה התכוון ביון?
בשיעור זה נעמיק בחקר ההמלצה של ביון, ודרכה נתוודע למושגים O ו- K (וטרנספורמציות ב- O וב- K) שהמתח הדיאלקטי ביניהם מהווה תשתית להבנת חשיבתו של ביון. בהמשך נדון בתנועה בין PS ל- D, בעובדה הנבחרת ובאפיון המונח Evolution . בשיעור ישולבו גם דוגמאות טיפוליות וסיפורים ממסורות שונות.
היכולת לשאת תסכול
אי אפשר להפריז בחשיבות שביון ייחס ליכולת לשאת תסכול. מבחינתו, זוהי יכולת מכרעת, המבחינה בין אפשרות אמיתית להתפתח, לבין אפשרויות אחרות, שבמהותן הן הגנתיות.
בשיעור זה ננסה לצלול לבראשית של תחושת הקיום שלנו ולבראשית המגע שלנו עם 'מציאות'. דרך הצלילה הזאת, נבין את חשיבותה המכרעת של היכולת לשאת תסכול, ונפגוש את המושגים ה"שאינו-דבר" (או ה"שאינו-שד"), רכיבי ביתא, פונקציית אלפא, רכיבי אלפא, הזדהות השלכתית, אימה חסרת שם, ורכיבים ביזאריים.
מיכל / מוכל
ביון עסק בדגמים – מעין דפוסי יסוד שניתן לחשוב בעזרתם על חיי אדם/חיי נפש/טיפול. דגם מרכזי בחשיבתו היה המיכל / מוכל. מבחינת ביון, משמעות אינה מתקיימת בדד, אלא תלויה באיכות החיבור והאינטראקציה בין שני רכיבים: דברים מקבלים משמעות בתוך הקשר, מחשבות תלויות במכשיר שחושב אותן (אפראטוס חשיבה), רכיבי ביתא מותמרים על ידי פונקציית אלפא וכו'. בשיעור זה נעסוק בדגם מיכל/מוכל ונרחיב את הבנתנו לגביו גם דרך קריאה תאורטית.
חלימה
המילה חלימה בכתביו של ביון אינה חופפת למושג השגור 'חלום' המתייחס לתופעת המולטימדיה המתרחשת בזמן שינה. ביון עסק בחלימה כתהליך, או כפונקציה, ולא בתכני החלום או בהתוויות לפירושו. אוגדן הסביר את תפיסתו של ביון, הרחיבה למושג הפיוטי והמעמיק 'חלימה לידי קיום', עסק באי-היכולת לחלום ואף בהבחנות בין סיוט לביעות. לאייגן תרומות פיוטיות משלו.
בשיעור זה ננסה "לחלום לידי קיום" את המושג 'חלימה' של ביון, כלומר, ננסה להקנות לו מימד עומק בעל משמעות אישית. בנוסף נלמד על חלום יעקב כארכיטיפ של פעולת חלימה, נתיחס לחשיבותה של חלימה במימד הבינאישי והטיפולי, ועוד…
השפעה
אייגן (מייקל אייגן), כותב בדרכו הפיוטית ורבת ההשפעה Self to Self impact is the core clinical work (ליבת העבודה הקלינית היא השפעה של עצמי על עצמי). המונח השפעה מקפל בתוכו רבדים רבים של משמעות, ואף מרחיב את מימרתו של ביון בעניין ה'ללא זיכרון ותשוקה'.
בשיעור זה נתוודע לייחודיות כתיבתו וחשיבתו של מייקל אייגן ונבין לאן הוא מכווין אותנו, כמטפלים, כאשר הוא כותב על השפעה.
סזורה
בשלבים האחרונים של כתיבתו, ביון התלהב מהיצירתיות והחשיבות הטיפולית שגלומות במילה סזורה. זהו באמת מושג אדיר, מילה אחת שנובעת משמעויות. במובנים רבים הוא הגרסה הביוניאנית החריפה והמזוקקת ל"מרחב הביניים" של ויניקוט, ולהנחייתו (של ויניקוט) להכיל פרדוקסים ולא לפתרם.
בשיעור נלך עם ביון לתוך הנביעה היצירתית של סזורה.
ה"שאינו-דבר"
ה"שאינו-דבר", הוא מושג אלגנטי, שבדומה לסזורה, אוצר רבדים רבים של תנועה ומשמעות. בעזרתו, בין השאר, מכוון ביון את המיקרוסקופ שלו אל התנועה הטיפולית, ובורר בין תנועות אמת, התהוות וצמיחה לבין דינמיקות של כזב, התדרדרות וניוון. אותו מושג עוזר להבחין בין מרחב לבין חלל, בין ריקות לבין ריקנות, ובין מסך לבן כרקע המאפשר יצירה לבין קרע במארג הנפשי שדרכו מתאיינים. בנוסף, המתח הדיאלקטי שבין "דברים" ל"שאינם-דברים" יכול לתת מילים לתחושת המגע עם הממשות.
בשיעור ננסה להנהיר ולתווך את ה"שאינו-דבר" של ביון, באופן שגם יאפשר קריאה של פרקים יפים העוסקים בנושא, מבית היוצר של אייגן.
סיכום הקורס
סקירה מהירה, אך מקיפה, של מוקדי התכנים שהועברו בקורס, וגם משאלות ואיחולים להמשך.
הלמידה היא עצמאית. כל אחד ואחת יכולים להתחיל ללמוד את הקורס בכל רגע נתון. מייד לאחר ההרשמה ישלח אוטומטית קישור המאפשר גישה לכל חומרי הקורס.
הקורס שקול בהיקפו לקורס סימסטריאלי של כ- 36 שעות לימוד, שאורך כ 12 שבועות (בהנחה שקוראים את הספרות המקצועית המומלצת). להערכתי, 12 שבועות הוא זמן מצוין ללמידה מעמיקה של חומרי הקורס. עם זאת, כל אחת/אחד לומד/ת בקצב אחר ומידת ההעמקה (כמות הקריאה של החומרים התאורטיים וההשתהות עם החומרים) נתונה לבחירתך. הקורס יהיה זמין לצפייה לתקופה של שנה מיום הרישום. מי שלא השלים אותו בתקופה זו יוכל לבקש הארכת זמן.
הקורס נבנה באופן הדרגתי, שיעור אחר שיעור. לכן, כדאי לעבור על החומרים לפי הסדר.
לגבי דרך הלמידה: האפשרות הנוחה ביותר היא לראות קודם את ההרצאות, שמתווכות, מנגישות ומבהירות את החומרים התאורטיים, ואחר כך לקרוא אותם. אני ממליץ על קריאה פעילה, כלומר, תוך כדי קריאה לעצור, לתת רשות לאסוציאציות לעלות, ואף לכתוב אותן.
לא. הקורס מספק תכנים להעשרה ואינו מהווה תהליך הכשרה פורמלי או תהליך טיפולי.
יצירת הקורס דרשה השקעה רבה. זכויות היוצרים שייכות באופן בלעדי ליקיר קריצ'מן. אין להעתיק, לשכפל, להקליט, להפיץ, להקרין בפומבי, או להעביר את הרצאות הוידאו. אין להעביר את הקישור לגישה, או פרטי משתמש וסיסמא לאדם אחר. מערכת סקולר של רב-מסר מזהה חריגות שכאלה והמבצע אותן עלול להיות חשוף לתביעה.